אז גם בוסטון וגם טורונטו אחרי 2 נצחונות מרשימים בבית מסתבכות בחוץ ויהיה לנו משחק 6 בסדרות האלה. מה קרה שם?

מילווקי – בוסטון

כבר במשחק הקודם פרונטי שינה את החמישייה גם בגלל הפציעה של הנסון והכניס את ברוגדון על סנל. הפציעה של הנסון גרמה למייקר להיכנס לרוטציה, וביחד עם דלבדובה וג'בארי שקיבלו דקות משמעותיות יותר כל המשחק של הבאקס השתנה.

קודם כל ראינו את הפוטנציאל ההגנתי האדיר של הבאקס כשהם בטירוף, אגרסיביים ומרוכזים בהגנה. מול בוסטון הגם ככה מוגבלת התקפית קיבלנו מחצית ראשונה איכותית של הבאקס מבחינה הגנתית כשהם עוצרים את בוסטון על 30% מהשדה ו2/10 מהשלוש.

הבאקס במחצית הראשונה הכריחו את בוסטון לזריקות קשות בזכות האורך בהגנה, מייקר משחק שני ברצף משפיע המון בצד הזה של המגרש (5 חסימות והמון נוכחות בצבע). הבאקס ניצלו את ההגנה שלהם להתקפות מהירות נגד הגנה לא מאורגנת ועם משחק נכון פתחו פער של 20 נק' כשהם נראים בשליטה מוחלטת.

במחצית השנייה ראינו משחק יותר דומה לשני המשחקים שראינו בגארדן.

דיברתי כבר על היתרון של הסלטיקס בפוזשנים בגלל איבודי הכדור של הבאקס והשליטה בריב'. במחצית השנייה הבאקס חזרו להתקפה הרבה יותר שבלונית וקשה. הרבה  פעמים יאניס מקבל כדור מחוץ לקשת מול הגנה מאורגנת ומתקשה לייצר מזה משהו בלי שום תנועה מסביב. הסלטיקס הרימו אגרסיביות, כפו איבודי כדור (0-13 בנק' מאיבודי כדור לטובת בוסטון בחצי השני) ורצו לסלים קלים. בנוסף הם חזרו לשלוט בריב' עם 2-13 בנק' בהזדמנות שנייה. כשפתאום רצים ומשיגים סלים קלים יותר קל להיכנס לקצב. האחוזים עולים השלשות נכנסות וככה בוסטון סגרה את ההפרש בזכות מחצית שנייה נהדרת של בראון, טייטום, מוריס ואפילו רוזייר יצא קצת מהסלאמפ ברבע האחרון עם 2 שלשות חשובות.

מבחינת מבט להמשך הסדרה הבאקס קיבלו תרומה מעבר למידלטון ויאניס בשני המשחקים האלה וצריכים לקוות שהיא תגיע גם במשחקי החוץ. פארקר נכנס לעניינים ומייצר לא מעט נק' ונראה הרבה יותר טוב גם בהגנה. מייקר היה גיים צ'יינג'ר בשני צידי המגרש כשבהתקפה הוא עוזר לרווח את המשחק בעזרת היכולת לקלוע שלשות. דלבדובה וברוגדון מציגים ניהול משחק ויכולת חדירה לצבע וייצור בשביל האחרים ורק בלדסו עדיין לא הגיע לסדרה.

מה שכן פרונטי צריך לגרום לקבוצה שלו להמשיך להניע את ההתקפה ולייצר יותר מצבים אוף דה בול בשביל יאניס כי זה מה שתקע את ההתקפה ברבע האחרון.

אני לא מבין למה לא רואים מספיק פיק&רול בין מידלטון ליאניס, מהלך שקשה לעצור בגלל היכולת של מידלטון לקלוע מכל נקודה במגרש. בנוסף יאניס צריך לקבל יותר כדורים בפוסט לאחר תנועה בהתקפה כמו בשני המהלכים האלה שהגיעו ברבע האחרון  ונתנו לבאקס עוד קצת מרווח ביטחון.

מבחינת הסלטיקס הם קיבלו תזכורת שבסגל הזה הם פחות מוכשרים ואם הבאקס משחקים טוב הם הפייבוריטים לקראת ההמשך. בוסטון חייבים להמשיך לשלוט בריב' ההתקפה ולכפות על הבאקס איבודים כדי לשמר את היתרונות שלהם. הייתי שמח לראות גם איזושהי התאמה מצד סטיבנס כדי להפעיל יותר לחץ על מידלטון/יאניס ולגרום לאחרים לקחת על עצמם יותר.

וושינגטון- טורונטו

גם הראפטורס כמו הסלטיקס מאבדים את היתרון 0-2 שהיה להם בסדרה, רק שהם עושים את זה אחרי שתי התפרקויות בשתי המחציות השניות.

הראפטורס שוב הציגו משחק שדומה יותר לעונה שעברה. אין מספיק מסירות ותנועה בהתקפה, הרבה פעמים זריקה אחרי מסירה אחת/ אחרי מהלך פיק&רול אחד. דה רוזן השתולל לגמרי במשחק הזה עם 29 זריקות מהשדה ו18 מהקו ושוב ראינו שזה לא עובד בפלייאוף.

קודם כל שוב הראפטורס איבדו המון כדורים, דה רוזן בעצמו עם כמה מסירות רעות במתפרצות שיכלו לשנות מומנטום. וושינגטון רצה בחצי השני ל16 נק' במתפרצת, וכשנותנים לוול וביל לרוץ ולהיכנס למשחק קשה מאוד להתמודד איתם.

במחצית הראשונה עוד ראינו חלק מהכדורסל שאפיין את הראפטורס העונה, הנה דוגמה למהלך אחד, דה רוזן מכריח חילוף בפיק&רול ובמקום זריקה קשה מול השומר הוא מנצל את הכיווץ בהגנה בשביל להוציא לרייט שחופשי מחוץ לקשת. הרבה פעמים רייט יתקוף בעצמו את הקלוזאאוט וימשיך את ההתקפה עד מציאת הזריקה הטובה ביותר. במקרה הזה לא היה צורך. אבל זה בדיוק הכדורסל שלא ראינו מטורונטו מספיק במחצית השנייה.

שוב אני חוזר לנקודה של איבאקה שהיה מצוין בשני המשחקים הראשונים וזרק גם הלילה רק 5 זריקות (אחרי 4 במשחק הקודם). איבאקה לא יכול ליצור לעצמו יותר מדי והוא ניזון מהמסירות והתנועה בהתקפה ומשמש כמרווח של המשחק. גם אננובי שהיה מצויין במשחקי הבית לא זרק הלילה אפילו שלשה אחת, עוד הוכחה להתקפה התקועה.

נק' אחרונה לגבי הראפטורס היא העובדה שקייסי מתעקש לא לשתף את JV  ברבע האחרון וזה ממש לא ברור לי. נגד יריבה שמשחקת סמול בול או שהיה רוצה ללכת בעצמו על סמול בול הייתי מבין את זה. אבל לאורך כל דקות ההכרעה גורטאט היה על המגרש מצד אחד וקייסי נשאר עם פולטל. פולטל איום התקפי הרבה פחות רציני מהליטאי, ויש לו עוד מה ללמוד עד שיגיע ליכולות הסיום שלו בצבע ומהמיד ריינג' לאחר פיק&רול. באמת שההחלטה הזאת לא מובנת לי.

מבחינת הוויזארדס הריצה ברבע השלישי שצמצמה את ההפרש הגיעה קודם כל בזכות פורטר שקלע נקודה אחת בחצי הראשון. זה התחיל עם שלשה במעבר, המשיך עם תרגיל בשבילו ליציאה לקליעה, ואחרי שקלע עוד סל מהמיד ריינג', הוא כבר ניצל את היציאה עליו בקלוז אאוט ליצור בחדירה והוצאה שהובילה לסל קל.

זה בתוספת ההגנה הטובה/קבלת ההחלטות הרעה של הראפטורס בהתקפה, יציאה מהירה להתקפות ופתאום וול וביל נראים כמו הבק קורט הכי טוב בליגה (כל עוד הספלאש פצוע) וכשיש צלע שלישית ועוד צוות מסייע הוויזארדס בכלל לא נראים כמו מקום 8.

ברוקס צריך כבר מההתחלה לשתף יותר את פורטר בהתקפה. הוא מקבל תרומה טובה מהספסל שלו בסדרה הזאת (דווקא מוריס מאכזב חוץ מהמשחק הראשון), וכשוול מנהל את המשחק בצורה מעולה כמו היום הרבה יותר קל גם לביל להיות מעורב ולקלוע באחוזים טובים ופתאום הראפטורס לא נראים כאלה פייבוריטים.

הוויזארדס מלאי ביטחון עצמי את זה אנחנו כבר יודעים ואם יבואו מפוקסים וחדים לאייר קנדה וישחקו כמו ב2 המחציות השניות של המשחקים האחרונים לאורך רוב שלבי המשחק אני לא פוסל פה הפתעה רצינית.

אינדיאנה – קליבלנד

הפייסרס פספסו הזדמנות ענקית לעלות ל1-3 בסדרה ולהתקרב להעיף את הקינג בסיבוב הראשון .

שוב ראינו מחצית ראשונה בשליטה של הקאבס. לברון הגיע חד והלך הרבה פנימה כשהוא מראה שגם בוגדנוביץ' לא יכול לשמור עליו אם הוא רק רוצה והרבה תרומה מסביב כל פעם קצת משחקן אחר עזרה לקליבלנד שוב לפתוח פער דו ספרתי.

במחצית השנייה שוב ראינו את לברון נחלש משמעותית (סימן אזהרה להמשך) ואת הפייסרס חוזרים. ההבדל מבחינת הקאבס היה העובדה שהם לא הפסיקו לשחק כדורסל כמו במשחק מספר 3 אלא הריצו המון חסימות לקלעים. קורבר הגיע בגדול למחצית הזאת עם 4/5 לשלוש בדרך ל16 נק' במחצית.

מבחינת הפייסרס מקמילן מאוד אכזב אותי היום. הקאבס עושים לאולדיפו בדיוק מה שעשו לו שנה שעברה עם ג'ורג' ושוב הוא לא מראה מספיק פתרונות. היום קיבלנו בגלל זה משחק חלש של אולדיפו שהכריח המון זריקות קשות בשעה שהפייסרס קיבלו תרומה נהדרת מהמון שחקנים הלילה מבחינה התקפית.

בסוף המשחק פעם אחרי פעם הכדור הלך לאולדיפו שאכזב. לא הבנתי למה לא עושים פיק&רול בין קוליסון לטרנר שעבד מצויין במהלך המשחק. הנה דוגמא שנגמרה בלייאפ, והתקפה אחרי זה נגמר בשלשה של טרנר. או למה לא תוקפים בפיק&רול כמו ברבע השלישי אז אולדיפו מצא  פעם אחת את בוגדנוביץ' לשלשה כשהשומר שלו כבר מזייף לכיוון הרוטציה בעקבות הדאבל אפ. מיד אח"כ מצא את סאבוניס שברח רגע לפני החסימה ומשם זה המשיך לבוגדנוביץ' לשלשה מהפינה (2 השלשות היחידות שלו במשחק).

שום דבר מהמהלכים האלה לא ראינו בדקות הסיום של המשחק. פעם אחת ביציאה מהטיים אאוט סידר מקמילן תרגיל לאולדיפו לצאת על חסימה לקליעה, משום מה לא ראינו עוד מהלך כזה.

לפייסרס יש כלים התקפיים מגוונים ורובם גם הגיעו לעבודה היום, שימוש יותר נכון שלהם בדקות הסיום היה כנראה מכריע את המשחק לטובתם.

לקראת משחקים 5 ו-6 מקמילן חייב לשים דגש על יותר תנועה בהתקפה ולהוציא קצת את הכדור מהידיים של אולדיפו או לסדר חסימות לשחקן שמגיע לחסום בשבילו (לא ראינו את זה היום). כל משחק אני מוצא כמה דוגמאות למהלכים כאלה אבל ממש לא מספיק והפייסרס צריכים להתעקש על זה יותר.

הערה אחרונה היא לגבי הקליעה של דארן קוליסון. הבחור קלע בכמעט 47% מחוץ לקשת במהלך העונה. בינתיים בסדרה הזאת הוא על קצת פחות מ27%. אמנם הוא נתן משחק טוב היום אבל הפייסרס צריכים שהאחוזים שלו יתיישרו כדי לנצח את הסדרה.